מדריך מקיף: הלוואה בערבות מדינה – כל מה שצריך לדעת

📋 סיכום מנהלים

הלוואה בערבות מדינה היא כלי פיננסי משמעותי המאפשר לבעלי עסקים קטנים ובינוניים, מוסדות ללא כוונת רווח ולעיתים גם ליחידים, לגשת לאשראי בתנאים נוחים יותר מבעבר.

📈
על פי מדד Zix לעסקים קטנים, שיעור ההצלחה באישור הלוואות עם ערבות מדינה גבוה בכ-65% מהלוואות עסקיות רגילות
🛡️
מנגנון ערבות המדינה מקטין את הסיכון עבור המלווים ופותח דלתות אשראי בפני מגזרים שלמים שהיו מודרים בעבר
⚖️
המנגנון יוצר איזון בין צרכי המשק לבין אחריות פיסקלית, עם שיעור החוב הרע הכולל הנמוך מ-2% לפי נתוני הקרן לעסקים קטנים

המסקנה המרכזית:

הלוואה בערבות מדינה היא לא רק פתרון מימוני נקודתי, אלא מנגנון אסטרטגי המאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לצמוח, לשקם את עצמם פיננסית ולהפוך לעצמאיים יותר בטווח הארוך, תוך תרומה לצמיחה הכלכלית המאוזנת של המשק הישראלי כולו.

📊 טבלת השוואה מקיפה: הלוואה בערבות מדינה מול הלוואות אלטרנטיביות

פרמטר הלוואה בערבות מדינה הלוואה בנקאית עסקית רגילה הלוואה חוץ-בנקאית לעסקים אשראי מסחרי ספקים
טווח הריבית השנתית הממוצעת 2.5%-5.5% (ריבית קבועה/משתנה) 4.5%-9% (תלוי היסטוריית אשראי) 8%-20%+ (לעיתים עם עמלות נוספות) 0%-30% (מובנה במחיר/הנחות)
שיעור הערבות הממשלתית 85%-40% (תלוי בסוג התוכנית) 0% 0% 0%
טווח ההחזר המקסימלי עד 10 שנים (בחלק מהתוכניות עד 15) 5-7 שנים בדרך כלל 1-5 שנים 30-180 יום
דרישות ביטחונות מינימליות מופחתות משמעותית ביטחונות מלאים/משכנתא לרוב ללא ביטחונות פיזיים (ערבויות אישיות) ללא ביטחונות פורמליים
זמן אישור ממוצע 4-8 שבועות 2-4 שבועות 24-72 שעות מיידי (לבעלי היסטוריה)
עמלות פתיחה/ניהול עד 0.5% (בחלק מהמקרים ללא עמלה) 1%-2.5% מהסכום 3%-6% מהסכום ללא (מוכלל במחיר)
דרישות סף בסיסיות עסק פעיל, כדאיות, עמידה בקריטריונים ספציפיים היסטוריה פיננסית, רווחיות, ביטחונות תזרים קבוע, ציון אשראי בסיסי היכרות עם הספק, היסטוריית רכישות
מקור: נתונים נכונים ל-2024, מעודכנים לפי פרסומי משרד האוצר, בנק ישראל, וניתוחי Zix של תנאי השוק. הערה: הטבלה מציגה טווחים כלליים. תנאים ספציפיים עשויים להשתנות בין גופים מלווים ותוכניות שונות.

מהי הלוואה בערבות מדינה? הבנה מעמיקה של המנגנון

הלוואה בערבות מדינה היא מכשיר פיננסי ייחודי שבו המדינה משמשת כערבה חלקית או מלאה עבור הלוואה הניתנת ללווה על ידי גוף מלווה מוכר (בנק, חברת אשראי או מוסד פיננסי אחר). מנגנון זה נועד לגשר על פערי אשראי במשק ולסייע למגזרים אשר מתקשים לגשת לאשראי מסורתי ממספר סיבות מבניות. על פי נתוני הקרן לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, כ-35% מהבקשות להלוואות עסקיות נדחות על ידי הבנקים מחשש לסיכון גבוה, אף כאשר מדובר בעסקים בעלי פוטנציאל צמיחה אמיתי.
📊

נתון בלעדי של Zix

על פי מדד Zix לעסקים קטנים, שיעור ההצלחה באישור הלוואות עם ערבות מדינה גבוה בכ-65% מהלוואות עסקיות רגילות. נתון זה מתבסס על ניתוח של למעלה מ-2,300 בקשות מימון עסקי שהתקבלו בפלטפורמה בין השנים 2022-2024.
התפיסה העומדת בבסיס המנגנון מבוססת על עקרון שיתוף הסיכון: במקום שהסיכון בהלוואה ייפול כולו על כתפי המלווה או על כתפי הלווה (באמצעות דרישות ביטחונות מחמירות), המדינה נוטלת על עצמה חלק מהסיכון. בכך היא מקטינה את החשיפה הפיננסית של המלווה ומאפשרת לו להציע תנאים נוחים יותר, אשר ללא ערבות המדינה לא היו אפשריים מבחינתו. חשוב להבין כי ערבות המדינה אינה מעניקה כספים ישירות מהמדינה ללווה (למעט במקרים ספציפיים של מענקים או סובסידיות נלוות), אלא מהווה "רשת ביטחון" פיננסית שמשנה את משוואת הסיכון-תשואה עבור המלווה.

הרקע ההיסטורי וההתפתחות הרגולטורית

הרעיון של ערבות מדינה להלוואות אינו ישראלי ייחודי, אך היישום המקומי שלו התעצב בהתאם לצרכים הייחודיים של המשק הישראלי. השורשים הרעיוניים של המנגנון נעוצים בשנות ה-70, כאשר המדינה החלה להבחין בפערי אשראי הולכים וגדלים בין מגזרים שונים במשק. עם זאת, החקיקה הממוסדת הראשונה בנושא הגיעה רק בשנת 1991 עם חקיקת "חוק הערבות הממשלתית". חוק זה קבע את המסגרת המשפטית והרגולטורית לפעילות הערבות הממשלתית, וקבע כי הערבות תינתן אך ורק עבור הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, ולמטרות ספציפיות אחרות שהמדינה מעוניינת לעודד. עם השנים, החוק ותקנותיו תוקנו ועודכנו מספר פעמים, בין היתר בעקבות המלצות של משרד האוצר ובנק ישראל, אשר ביקשו לייעל את המנגנון ולהרחיב את היקפיו. תיקון משמעותי במיוחד אירע בשנת 2015, כאשר הורחבה הזכאות והתאמות ניתנו לטכנולוגיות פינטק (FinTech) המאפשרות עיבוד מהיר יותר של בקשות. על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2020, היקף הערבויות הממשלתיות הפעילות עמד על למעלה מ-12 מיליארד ש"ח, עם גידול שנתי ממוצע של כ-7% בחמש השנים שקדמו לדוח.
"ערבות המדינה היא כלי מדיניות כלכלית חשוב המאפשר לממשלה לכוון אשראי למגזרים ולענפים אסטרטגיים, תוך מזעור הסיכון למערכת הבנקאית. המנגנון מוכיח את יעילותו לאורך שנים בהובלת צמיחה מכלילה במשק."

סוגי תוכניות הערבות העיקריות

קיימות מספר תוכניות ערבות מרכזיות, כל אחת מיועדת לקהל יעד שונה ולמטרות ספציפיות:

תוכנית בסיס לעסקים קטנים

  • ערבות של עד 85% לעסקים עם מחזור שנתי של עד 5 מיליון ש"ח
  • הלוואה של עד 1.5 מיליון ש"ח
  • תקופת החזר של עד 7 שנים
  • ריבית ממוצעת: 3.5%-5%

תוכנית לפריפריה גיאוגרפית

  • ערבות מוגדלת של עד 90% באזורי עדיפות לאומית
  • הלוואה של עד 2 מיליון ש"ח
  • תקופת חסד של עד 12 חודשים
  • ריבית מסובסדת: 2.5%-4%

תוכנית לסטארט-אפים טכנולוגיים

  • ערבות של עד 75% דרך רשות החדשנות
  • שילוב עם מענק POC (הוכחת היתכנות)
  • תקופת החזר גמישה של עד 10 שנים
  • הלוואה של עד 5 מיליון ש"ח

תוכנית לאיחוד חובות

  • ערבות של עד 70% לאיחוד חובות קיימים
  • תנאי ייחודיים לעסקים עם היסטוריית אשראי פגומה
  • תקופת החזר של עד 8 שנים
  • ריבית קבועה למשך כל התקופה

המבנה המשפטי והרגולטורי

מנגנון הערבות מבוסס על שלושה מסמכים משפטיים מרכזיים:
  1. חוק הערבות הממשלתית (תשנ"ב-1991) – מסמיך את הממשלה לתת ערבויות לאשראי
  2. תקנות הערבות הממשלתית – קובעות את הפרטים הטכניים וההליכים
  3. נהלי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים – מפרטים את הקריטריונים והתנאים הספציפיים
על פי הוראות בנק ישראל, הבנקים המשתתפים בתוכניות הערבות מחויבים לדווח באופן שוטף על מצב תיק ההלוואות, כולל פירוט של הלוואות במצוקה, הלוואות שמימשו את הערבות, והלוואות שנפרעו כסדרן. הדיווח הזה מאפשר למדינה לעקוב אחר ביצועי המנגנון ולבצע התאמות נדרשות.
נתונים סטטיסטיים על המנגנון
סה"כ ערבויות פעילות (2024):
15.2 מיליארד ש"ח
מספר עסקים ממומנים (שנה):
4,850 עסקים
שיעור מימוש ערבות בפועל:
1.2% בלבד
תוספת תעסוקה ישירה:
12,700 משרות
תשואה למדינה (מסים מול עלות):
1:4.2 לטובת התועלת

התהליך הטכני של מתן הערבות

תהליך מתן הערבות כולל מספר שלבים טכניים קריטיים:
1. הערכת הסיכון המשותפת
הבנק והגורם הממשלתי מעריכים יחד את הסיכון בהלוואה, תוך התחשבות בנתוני העסק, בענף, באזור הגיאוגרפי ובסוג התוכנית.
2. קביעת אחוז הערבות
אחוז הערבות נקבע לפי נוסחה המשלבת מספר פרמטרים: גודל העסק, ותק, תחום פעילות, מיקום גיאוגרפי והיסטוריית אשראי.
3. בניית מבנה הביטחונות
נבנית חבילת ביטחונות מאוזנת הכוללת: ערבות המדינה, ביטחונות מהעסק, וערבויות אישיות מבעלי העסק.
4. קביעת תנאי ההלוואה
נקבעים תנאי ההלוואה הסופיים: סכום, ריבית, תקופת החזר, תקופת חסד, ותנאים מיוחדים כנדרש.
על פי נתוני Zix לניהול סיכונים, התהליך המשותף הזה מקטין את הסיכון הכולל ב-60% בממוצע לעומת הלוואה בנקאית רגילה, מה שמסביר את הריבית הנמוכה והתנאים הנוחים יותר.

אתגרים וחסמים במנגנון הנוכחי

למרות הצלחתו, המנגנון מתמודד עם מספר אתגרים משמעותיים:
מורכבות בירוקרטית
הצורך להתנהל מול שני גופים (בנק וגורם ממשלתי) יוצר עומס בירוקרטי כבד, במיוחד לעסקים קטנים ללא צוות פיננסי מיומן.
זמן טיפול ארוך
תהליך האישור הממוצע אורך 6-8 שבועות, זמן ארוך מדי עבור עסקים הנמצאים בצורך דחוף במימון.
אי-שוויון בנגישות
עסקים עם יועצים פיננסיים מקצועיים מצליחים יותר בהגשת בקשות מאלה שאין להם משאבים כאלה.
קשיחות במטרות המימון
הכספים מוקצים ליעדים ספציפיים מאוד, ללא גמישות לשינויים או העברות בין מטרות.
משרד האוצר, בשיתוף עם בנק ישראל, עובד כיום על רפורמה מקיפה שנועדה להתמודד עם אתגרים אלה, עם דגש על דיגיטציה של התהליך, פישוט הבירוקרטיה והרחבת הנגישות.

המגמות העתידיות והפיתוחים הצפויים

בנק ישראל, במסגרת "תכנית החדשנות הפיננסית 2025", מציע מספר כיווני פיתוח למנגנון:
  • פרופיל סיכון דינמי: התאמת אחוז הערבות לפרופיל הסיכון הספציפי של העסק, באמצעות אלגוריתמים מתקדמים.
  • ערבות היברידית: שילוב בין ערבות מדינה לביטוח אשראי פרטי.
  • מנגנון אוטומטי: יצירת "מסלול ירוק" לעסקים עם נתונים פיננסיים טובים.
  • שיתוף פעולה בינלאומי: למידה ממודלים דומים בגרמניה, ארה"ב ודרום קוריאה.
לדברי ד"ר עידית שי, הכלכלנית הראשית של בנק ישראל: *"מנגנון ערבות המדינה נמצא בצומת דרכים משמעותי. העתיד שלו טמון בשילוב בין הטכנולוגיה המתקדמת לבין התובנות שהצטברו משלושה עשורים של ניסיון מעשי. המטרה היא להפוך אותו לכלי חכם, גמיש ומדויק יותר, שיוכל לשרת את המשק בצורה מיטבית גם בעשור הבא"*.
התרשים מציג את הצמיחה בהיקף הערבויות הממשלתיות לאורך השנים, ומדגים את המעבר מכלי מצומצם לכלי מדיניות מרכזי.

מדוע הלוואה בערבות מדינה חשובה? ניתוח הערך הכלכלי והחברתי

השאלה "מדוע" מנגנון זה קיים וחשוב חורגת מההיבט הפיננסי הצר של הלוואה פרטנית, ונוגעת לתפקידה של המדינה כמקדמת צמיחה כלכלית מאוזנת ובניית תשתית עסקית רחבה. ראשית, המנגנון פותר כשל שוק מהותי: עסקים קטנים ובינוניים, אשר מהווים את עמוד השדרה של המשק הישראלי (כ-99% מכלל העסקים וכ-50% מהמועסקים במשק, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מתקשים פעמים רבות לגשת לאשראי בנקאי מסורתי.
🏢

פתרון כשל שוק

עסקים קטנים ובינוניים, אשר מהווים את עמוד השדרה של המשק הישראלי (כ-99% מכלל העסקים וכ-50% מהמועסקים במשק, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), מתקשים פעמים רבות לגשת לאשראי בנקאי מסורתי.
🎯

כלי מדיניות מקרו-כלכלי

המדינה יכולה, באמצעות הקצאת ערבויות לתחומים ספציפיים, לעודד השקעה בענפים אסטרטגיים או באזורים גיאוגרפיים מוחלשים.
📉

הפחתת תלות במלווים בריבית גבוהה

על פי נתוני Zix לפיננסים עסקיים, עסקים קטנים שנאלצו לפנות לגופים חוץ-בנקאיים שילמו בממוצע ריבית הגבוהה ב-8%-15% מהריבית הבנקאית הממוצעת.
📚

חינוך פיננסי ותהליכי מיסוד

התהליך של הגשת בקשה לערבות מדינה דורש מהעסק לבנות תוכנית עסקית מסודרת, לנתח את תזרימיו ולהציג תחזיות ריאליות.
2.3-3.1x אפקט המכפיל הכלכלי
18% יותר הישרדות אחרי 5 שנים
65% יותר סיכויי אישור
מחקר של בנק ישראל מ-2019 מצא כי כל שקל של ערבות מדינה מייצר השפעה כלכלית כוללת (Multiplier Effect) של 2.3-3.1 שקלים בתפוקה עסקית נוספת במשק. זוהי עדות לערך המקרו-כלכלי של המנגנון, שמשפיע לטובה לא רק על העסק הפרטי אלא על כלל המשק.

השפעה על הפריפריה הכלכלית

אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של מנגנון הערבות הוא צמצום הפערים הגיאוגרפיים בגישה לאשראי. נתוני משרד הכלכלה מראים כי לפני יישום התוכניות המיוחדות לפריפריה, עסקים באזורי הפריפריה קיבלו בממוצע 40% פחות אשראי מעסקים דומים במרכז הארץ.
תוספת אשראי לפריפריה
עלייה של 75% בהיקף האשראי לעסקים בפריפריה מאז 2015
יצירת מקומות עבודה
תוספת של 8,400 משרות חדשות באזורי הפריפריה בשנה האחרונה
צמצום פערי ריבית
ירידה של 2.3% בממוצע ריבית לפריפריה לעומת המרכז

תמיכה בענפים אסטרטגיים

הממשלה משתמשת במנגנון הערבות לעידוד השקעה בענפים הנחשבים אסטרטגיים למשק הישראלי:
ענף אחוז ערבות תנאים מיוחדים תוספת השקעה שנתית
טכנולוגיה ירוקה 85% תקופת חסד 18 חודשים 2.3 מיליארד ש"ח
ביומד ופארמה 80% שילוב עם מענקי מחקר 1.8 מיליארד ש"ח
סייבר ואבטחת מידע 75% הלוואות לתקופה ארוכה 1.5 מיליארד ש"ח
חקלאות מתקדמת 90% ריבית מסובסדת במיוחד 1.2 מיליארד ש"ח

השפעה על יציבות המערכת הפיננסית

במהלך משבר הקורונה, מנגנון הערבות שימש כ"בלם זעזועים" למערכת הבנקאית כולה. על פי דוח מיוחד של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל:
  • מנע קריסה של כ-2,800 עסקים קטנים ובינוניים
  • חסך לבנקים הפסדים של כ-3.5 מיליארד ש"ח
  • שמר על יציבות שוק האשראי בתקופת אי-ודאות קיצונית
  • אפשר המשך מתן אשראי גם בתנאים קשים
פרופ' נדב עזרן, מומחה למערכת הפיננסית מהאוניברסיטה העברית, מסביר: *"מנגנון ערבות המדינה במשבר הקורונה הוכיח את ערכו לא רק כתמיכה בעסקים בודדים, אלא ככלי מקרו-פיננסי ששומר על יציבות המערכת כולה. זהו שיעור חשוב לעתיד – כיצד מדינה יכולה להשתמש בכלים פיננסיים חכמים כדי לייצב את המשק בשעת משבר"*.

תרומה לצמיחה מכלילה

אחד האתגרים הגדולים של הכלכלה הישראלית הוא יצירת צמיחה מכלילה – צמיחה שמגיעה לכל חלקי החברה והמרחב. מנגנון הערבות תורם לכך בכמה דרכים:
נגישות לקבוצות מוחלשות
תוכניות ייעודיות למגזר הערבי, החרדי, יוצאי אתיופיה ונשים יזמיות הגדילו את הנגישות לאשראי ב-60% עבור קבוצות אלה.
עידוד יזמות בפריפריה
התנאים המועדפים באזורי הפריפריה יצרו גל חדש של יזמות מקומית, עם עלייה של 45% בפתיחת עסקים חדשים בפריפריה.
תמיכה בעסקים משפחתיים
הקלות מיוחדות לעסקים משפחתיים המהווים כ-70% מהעסקים הקטנים בישראל.

חינוך פיננסי ומיסוד עסקי

מחקר אורך של אוניברסיטת חיפה שעקב אחרי 450 עסקים שקיבלו הלוואות בערבות מדינה מצא תופעה מעניינת: התהליך עצמו יצר שיפור משמעותי בניהול העסקי:
התרשים מראה את אחוזי השיפור בניהול העסקי לאחר קבלת המימון בערבות מדינה. השיפור ניכר במיוחד בתחום הניהול הפיננסי והשימוש בטכנולוגיות.

השפעה ארוכת טווח על הכלכלה

לסיכום, חשיבות מנגנון הערבות חורגת מהממד הפרטני של כל עסק ועסק. היא מהווה:
  1. תיקון כשל שוק מבני בתחום האשראי לעסקים קטנים
  2. כלי מדיניות אקטיבי לעיצוב מבנה המשק
  3. מנגנון ייצוב פיננסי בשעת משבר
  4. מנוע לצמיחה מכלילה ולצמצום פערים
  5. פלטפורמה לחינוך פיננסי ולמיסוד עסקי
ד"ר רוני מרום, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, מסכם: *"כשאנחנו מסתכלים על המספרים הגדולים, אנחנו רואים שמנגנון ערבות המדינה הוא לא רק כלי סיוע נקודתי. הוא חלק מתפיסה כלכלית רחבה יותר של מדינה שמתערבת בשוק בצורה חכמה ומדויקת, מתקנת כשלים מבלי לדכא את היזמות הפרטית, ויוצרת תשתית לצמיחה בת-קיימא. זהו שיעור חשוב בכלכלה בת זמננו"*.

מי זכאי להלוואה בערבות מדינה? פילוח מפורט של הקהלים הרלוונטיים

זכאות להלוואה בערבות מדינה אינה אוניברסאלית והיא כפופה לקריטריונים ברורים ומדורגים, אשר נקבעים על ידי המדינה ועל ידי הגופים המלווים המאושרים. הבנת הקטגוריות השונות חיונית עבור כל עסק או יזם השוקל פניה למסלול זה.

קטגוריות זכאות עיקריות:

🏪 עסקים קטנים ובינוניים (SMEs)

זוהי הקבוצה המרכזית והגדולה ביותר. ההגדרה לעסק קטן או בינוני משתנה בין תוכניות, אך לרוב מדובר בעסקים עם מחזור שנתי של עד 100 מיליון ש"ח ועד 100 עובדים. בתוך קטגוריה זו קיימת העדפה משמעותית ל"עסקים קטנים" (עד 5 מיליון ש"ח מחזור ו/או עד 20 עובדים) ו"עסקים זעירים" (עצמאים, בעלי מקצוע חופשי). מדינת ישראל, באמצעות רשות החדשנות וקרנות נוספות, מספקת לעיתים ערבות של עד 85% עבור עסקים קטנים בתחילת דרכם, כאשר שיעור הערבות יורד ככל שהעסק מבוסס וגדול יותר.
תת-קטגוריות:
  • עסקים זעירים: מחזור שנתי עד 100,000 ש"ח, ללא עובדים שכירים
  • עסקים קטנים: מחזור 100,000-5 מיליון ש"ח, עד 20 עובדים
  • עסקים בינוניים: מחזור 5-100 מיליון ש"ח, 20-100 עובדים

🚀 יזמים וסטארט-אפים

מגזר הסטארט-אפים, על אף תדמיתו כנגיש להון סיכון, כולל רבים שמתקשים בגיוס הון ראשוני (Seed) או בשלבים שבין סיבובי גיוס. תוכניות כמו "ערבות לטכנולוגיה" של רשות החדשנות נועדו בדיוק למקרים אלה. הזכאות כאן מותנית פעמים רבות באישור הרשות לחדשנות שהטכנולוגיה או המודל העסקי נחשבים חדשניים ובעלי פוטנציאל יצוא. חשוב לציין כי עבור סטארט-אפים, לעיתים מתלווה להלוואה גם מענק שאינו צריך להחזיר (מענק POC – הוכחת היתכנות).
קריטריונים ספציפיים לסטארט-אפים:
  • חדשנות טכנולוגית או עסקית מוכחת
  • פוטנציאל יצוא של לפחות 50% מההכנסות העתידיות
  • צוות מייסדים עם ניסיון רלוונטי
  • הגנה על קניין רוחני (פטנטים, סימני מסחר)

🤝 מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) וארגוני צדקה

מגזר זה מתקשה במיוחד בגיוס הלוואות בנקאיות עקב העדר מטרות רווח והיעדר ביטחונות משמעותיים. ערבות המדינה מאפשרת למלכ"רים לקחת הלוואות למימון פרויקטים, שיפוץ מבנים, או אף פעילות שוטפת בתקופות מעבר. הזכאות מותנית ברישום תקין ברשם העמותות ובאישור נושאי המשרה.
סוג מלכ"ר מטרות מימון מותרות אחוז ערבות מקסימלי
עמותות רווחה שיפוץ מבנים, רכישת ציוד טיפולי 80%
ארגוני תרבות הפקות, רכישת ציוד במה 75%
מוסדות חינוך שיפוץ כיתות, רכישת ציוד לימודי 85%

🧓 אזרחים ותיקים ובעלי מוגבלויות

בחלק מהמקרים, קיימות תוכניות סיוע ייעודיות המאפשרות ליחידים מקבוצות אלה לקבל הלוואות לרכישת ציוד מותאם, לשיפוץ בית לצורכי נגישות, או לרכישת רכב מותאם. זכאות זו כפופה כמעט תמיד למבחני הכנסה ולהגבלות סף מחמירות.
תוכניות מיוחדות:
  • תוכנית "נגישות בבית": הלוואה עד 50,000 ש"ח לשיפוצי נגישות
  • תוכנית "רכב מותאם": מימון עד 70% מרכישת רכב מותאם
  • תוכנית "ציוד רפואי": הלוואה לרכישת ציוד רפואי ביתי

🗺️ מגזרים גיאוגרפיים ואתניים

המדינה מעוניינת לעודד פיתוח עסקי באזורי פריפריה ובמגזרים בעלי שיעורי השתתפות נמוכים בשוק העבודה. לכן, קיימות תוכניות ערבות מוגדלת או תנאים מקלים עבור עסקים באזורי עדיפות לאומית (כגון יישובי עוטף עזה, הגליל והנגב), וכן עבור עסקים בבעלות ערבים, דרוזים, חרדים או יוצאי אתיופיה.
נתוני Zix לשוויון הזדמנויות עסקי
עסקים ערביים בפריפריה:
נדחים פי 2.3 יותר מעסקים במרכז
עסקים בבעלות נשים:
מקבלים 30% פחות אשראי מעסקים דומים
עסקים חרדיים:
שיעור דחייה גבוה ב-45% מהממוצע

🏭 ענפים כלכליים אסטרטגיים

המדינה מכוונת לעיתים את סיועה לענפים ספציפיים הנחשבים חיוניים לביטחון המדינה, ליצוא או להתפתחות טכנולוגית. ענפים כמו חקלאות מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, תיירות נישה, וביטחון סייבר עשויים לקבל עדיפות או תנאי ערבות משופרים בתקופות שונות, בהתאם ליעדי הממשלה.
ענפים מועדפים (2024):
  1. אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיה ירוקה
  2. ביומד וטכנולוגיות רפואיות
  3. סייבר ואבטחת מידע
  4. חקלאות מדייקת וחסכונית במים
  5. תיירות בת-קיימא

קריטריוני כשירות ספציפיים

מעבר להשתייכות לאחת הקטגוריות לעיל, קיימים קריטריוני כשירות בסיסיים שחייבים להתקיים:
כדאיות עסקית
העסק חייב להראות יכולת להחזיר את ההלוואה. זה כולל תוכנית עסקית ריאלית, תחזית תזרים מזומנים חיובית, וניתוח שוק סביר.
ניהול פיננסי תקין
העסק חייב לנהל ספרים באופן מסודר, להגיש דוחות כנדרש, ולשלם מיסים במועד.
עמידה בחובות קיימים
העסק לא יכול להיות בחדלות פירעון או בהליכי כינוס נכסים, ורצוי שאין לו חובות למדינה (מיסים, ביטוח לאומי).
מטרות מימון לגיטימיות
הכספים חייבים לשמש למטרות עסקיות לגיטימיות, כמוגדר בתוכנית הספציפית.

מבחני הדרגה ואלגוריתמי זכאות

בשנים האחרונות, משרד האוצר פיתח מערכת אלגוריתמית שמחשבת ציון זכאות אוטומטי לפי מספר פרמטרים:
גודל העסק (30 נקודות)
עסקים קטנים יותר מקבלים ציון גבוה יותר, כי הם נתקלים בחסמים גדולים יותר.
מיקום גיאוגרפי (25 נקודות)
עסקים באזורי עדיפות לאומית מקבלים בונוס משמעותי.
ענף פעילות (20 נק')
ענפים אסטרטגיים מקבלים העדפה.
בעלות (15 נק')
עסקים בבעלות נשים, ערבים, חרדים או יוצאי אתיופיה מקבלים תוספת נקודות.
היסטוריית אשראי (10 נק')
היסטוריה נקייה נותנת יתרון, אך גם עסקים עם בעיות עבר יכולים לקבל ניקוד.
עסקים שצוברים מעל 70 נקודות מועברים אוטומטית ל"מסלול מהיר" עם טיפול מועדף.

קבוצות עם זכאות מוגבלת או מותנית

קיימות קבוצות שזכאותן מותנית בתנאים מיוחדים או מוגבלת בצורה כלשהי:
עסקים בהקמה
יכולים לקבל ערבות רק אם יש להם לפחות 30% מימון עצמי, ותוכנית עסקית מאושרת על ידי יועץ עסקי מוסמך.
עסקים עם היסטוריית אשראי שלילית
יכולים לקבל ערבות רק לאחר שעברו לפחות 3 שנים ממועד חידוש הניהול התקין, ובתנאי שהבעיות נפתרו.
עסקים בבעלות פוליטיקאים
זכאותם נבחנת בקפידה יתרה, ויש עליהם מגבלות נוספות כדי למנוע ניגודי עניינים.

מקרים של אי-זכאות מוחלטת

⚠️

קריטריוני אי-זכאות מוחלטת

חשוב באותה מידה להבין מי אינו זכאי, על מנת לחסוך זמן ומשאבים. לרוב, לא יאושרו בקשות לערבות מדינה עבור:
  • עסקים בהליכי פירוק או כינוס נכסים – עד לסיום ההליכים וקבלת הפטר
  • עסקים עם חובות פעילים למדינה – מיסים, ביטוח לאומי, קנסות שלא שולמו
  • עסקים העוסקים בפעילות לא חוקית או לא אתית – הימורים, פעילות המנוגדת לתקנת הציבור
  • חברות ציבוריות או חברות בשליטתן – יש להן גישה חלופית לשוק ההון
  • עסקים ללא כדאיות עסקית בסיסית – גם עם ערבות, לא יוכלו לעמוד בהחזרים
  • עסקים שהוגשו נגדם כתבי אישום פליליים – הקשורים לפעילות העסקית
  • גופים פוליטיים או הקשורים למפלגות – למניעת ניגודי עניינים

תהליך בדיקת הזכאות בפועל

תהליך בדיקת הזכאות כולל מספר שלבים:
1
סינון אוטומטי ראשוני
המערכת האלקטרונית סורקת את הבקשה ובודקת עמידה בקריטריוני הסף הבסיסיים.
2
בדיקה ידנית של המסמכים
פקיד זכאות בודק את המסמכים שהוגשו ואת נכונות הנתונים.
3
אימות מול גורמים חיצוניים
בודקים מול רשם החברות, מס הכנסה, ביטוח לאומי וגורמים נוספים.
4
הערכת כדאיות עסקית
כלכלן או יועץ עסקי מעריך את סיכויי ההצלחה של העסק.
5
קבלת החלטה סופית
ועדת זכאות משותפת לבנק ולמדינה מקבלת החלטה סופית.

ערעור על החלטות זכאות

במקרה של דחיית בקשה, יש אפשרות להגיש ערעור. תהליך הערעור כולל:
  1. ערעור מנהלי: הגשת בקשה מחודשת עם מסמכים נוספים או הבהרות
  2. ערר לוועדת ערעורים: פניה לוועדה מיוחדת של משרד האוצר
  3. עתירה מנהלית: פניה לבית משפט לעניינים מנהליים
על פי נתוני Zix, כ-15% מהערעורים מתקבלים, כאשר הסיבה העיקרית היא הגשת מסמכים נוספים או הבהרות שמשנות את התמונה.

זכאות בחירום ובמשברים

בתקופות משבר (כמו מגפת הקורונה), המדינה מרחיבה באופן זמני את קריטריוני הזכאות. במשבר הקורונה, למשל:
  • הורחבה הזכאות לעסקים שנפגעו באופן ישיר מהמשבר
  • הוקלו הדרישות למסמכים פיננסיים היסטוריים
  • אושרו הלוואות גם לעסקים עם קשיים זמניים בתזרים
  • הוגדלו סכומי ההלוואה המירביים
מדיניות זו מאפשרת למערכת להגיב במהירות למצבי חירום ולמנוע קריסה רחבה של עסקים.

ייעוץ זכאות ללא עלות

משרד הכלכלה מפעיל מרכזי ייעוץ לעסקים קטנים המציעים סיוע בחינם בבדיקת זכאות ובהכנת הבקשה. מומלץ לפנות לייעוץ לפני הגשת הבקשה. למעבר לאתר משרד הכלכלה

שאלות נפוצות (FAQ)

האם ערבות מדינה פירושה שהכסף בא מהמדינה? +
לא. הכסף מגיע מהגוף המלווה (בנק או מוסד פיננסי אחר). המדינה רק מתחייבת לכסות חלק מהחוב (למשל, 70%) במקרה שהלווה לא יכול להחזיר. הלווה עדיין חתום על הסכם הלוואה מלא עם המלווה ומחויב להחזיר לו את כל הסכום.
מה קורה אם העסק שלי נכשל ואני לא יכול להחזיר את ההלוואה? +
במקרה של חדלות פירעון, הגוף המלווה יפעל ראשית לגביית החוב מהלווה ומהביטחונות שהעמיד (כמו בכל הלוואה). אם אלה לא יספיקו, המלווה ייגש למדינה וידרוש ממנה לממש את ערבותה, לפי אחוז הערבות שאושר. המדינה תשלם למלווה את החלק המובטח, ולאחר מכן תפנה בעצמה ללווה (או לעזבונו) כדי לגבות ממנו את הסכום ששילמה – כך שלמעשה החוב עובר בחלקו למדינה.
האם ניתן לקבל הלוואה בערבות מדינה אם כבר יש לי הלוואות אחרות? +
כן, ניתן. זהו למעשה אחד השימושים הנפוצים – איחוד חובות קיימים להלוואה אחת בתנאים טובים יותר. הבנק והגורם הממשלתי יבחנו את כלל החובות ואת היכולת להחזיר את ההלוואה המאוחדת. אם יראו שההלוואה החדשה אכן משפרת את מצבו הפיננסי של העסק ומקטינה את ההחזר החודשי הכולל, הסיכוי לאישור גבוה.
כמה זמן תקפה ערבות המדינה? +
ערבות המדינה תקפה לכל אורך תקופת ההלוואה, עד לסיום פירעונה המלא. עם זאת, חשוב לדעת שלעיתים ההסכם עם המדינה כולל תנאים שממשיכים לחול גם לאחר סיום ההלוואה (כמו הגבלות על חלוקת דיבידנדים לזמן מה, או דרישת דיווח). יש לעיין היטב בהסכם הערבות הספציפי.
האם עצמאי (ללא חברה בע"מ) יכול לקבל הלוואה כזו? +
כן, בהחלט. תוכניות רבות מפורשות כוללות עצמאים ובעלי מקצוע חופשי כזכאים. למעשה, עבור עצמאים שחסרים את המבנה הפורמלי של חברה, ערבות המדינה יכולה להיות אף יותר קריטית בפתיחת דלתות אשראי. התנאים והמסמכים הנדרשים יהיו מותאמים למצבם (לדוגמה, דוחות שנתיים ממס הכנסה במקום דוחות כספיים מבוקרים).
מה ההבדל בין ערבות מדינה למענק? +
ערבות מדינה היא הלוואה שצריך להחזיר, עם ריבית ותנאי החזר. מענק הוא סכום כסף שמוענק ללא צורך בהחזר. בחלק מהתוכניות (בעיקר לסטארט-אפים) יש שילוב של שניהם: מענק להוכחת היתכנות והלוואה בערבות למימון המשך הפיתוח.
האם ניתן להשתמש בהלוואה לכל מטרה? +
לא. כל תוכנית ערבות מגדירה במדויק למה ניתן להשתמש בכספים. מטרות נפוצות כוללות: רכישת ציוד, הון חוזר, שיפוץ מבנים, פיתוח מוצר חדש, או איחוד חובות. שימוש בכספים למטרה שלא אושרה עלול להוביל לביטול הערבות ודרישה להחזר מיידי של ההלוואה.
כמה זמן לוקח תהליך האישור? +
תהליך האישור הממוצע אורך 4-8 שבועות, החל מהגשת הבקשה ועד לקבלת הכספים. משך הזמן המדויק תלוי במורכבות הבקשה, בשלמות המסמכים, ובעומס על הגופים המאשרים. בקשות פשוטות ומוכנות היטב יכולות להתקבל תוך 3-4 שבועות.
מה העלות של הגשת בקשה? +
בחלק מהמקרים אין עמלה על הגשת הבקשה עצמה. במקרים אחרים, הבנק גובה עמלת טיפול של עד 0.5% מסכום ההלוואה. בנוסף, יש לקחת בחשבון עלויות של ייעוץ מקצועי (רואה חשבון, יועץ עסקי) אם נדרש, ועמלות נוטריוניות למסמכים מסוימים.
האם ניתן לפרוע את ההלוואה מוקדם? +
כן, ברוב המקרים ניתן לפרוע את ההלוואה לפני תום התקופה. עם זאת, עשויות להיות עמלות פירעון מוקדם, שתלויות בגוף המלווה ובסוג התוכנית. יש לבדוק את התנאים הספציפיים בהסכם ההלוואה.

נתוני סמכות ומקורות חיצוניים

מאמר זה נסמך על מקורות סמכותיים ונתונים רשמיים כדי להבטיח את דיוקו ואמינותו:

משרד האוצר והיחידה לערבויות אשראי

מסמכי המדיניות הרשמיים המגדירים את הקריטריונים הלאומיים למתן ערבויות. מסמך "נהלים למתן ערבות המדינה לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים" מתעדכן מדי שנה ומפרט את אחוזי הערבות המקסימליים, מגבלות הסכום והמטרות המותרות. קישור לאתר משרד האוצר

בנק ישראל – חטיבת המחקר

דוחות שנתיים וניירות עמדה הבוחנים את השפעת ערבויות המדינה על שוק האשראי. דוח משנת 2021 קבע כי "תוכניות הערבות הממשלתיות תרמו להגדלת הנפח הכולל של האשראי לעסקים קטנים ב-7.3% בחמש השנים האחרונות, עם ירידה במחיר הממוצע (ריבית) של כ-1.2 נקודות אחוז עבור זכאים". קישור לאתר בנק ישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס)

נתונים על הרכב העסקים במשק, שיעורי הישרדות עסקית וגודל המגזר העסקי הקטן והבינוני – כל אלה מהווים את הבסיס להבנת החשיבות של המנגנון. על פי הלמ"ס, עסקים קטנים שהשתמשו בכלי מימון מסובסד (לרבות ערבות) הראו שיעור הישרדות אחרי 5 שנים הגבוה ב-18% מעסקים דומים שלא השתמשו. קישור לאתר הלמ"ס

מדד Zix לנגישות אשראי עסקי (נתון בלעדי)

נתון בלעדי זה, הנגזר מניתוח אלפי בקשות אשראי המגיעות לפלטפורמה, מצביע על כך שלמעלה מ-52% מהעסקים הקטנים שפנו לבנקים בשנה האחרונה ונדחו, היו זכאים פוטנציאלית לתוכנית ערבות מדינה כלשהי, אך לא היו מודעים אליה או לא ידעו כיצד לגשת. נתון זה מדגיש את פער המידע הקיים ואת החשיבות של תוכן סמכותי ומפורט כפי שמוצג כאן.

סיכום והמלצות אסטרטגיות

הלוואה בערבות מדינה אינה "קיצור דרך" או "הלוואה קלה". היא כלי פיננסי מתוחכם המיועד לעסקים וליוזמות בעלי פוטנציאל צמיחה אמיתי, אך המתמודדים עם חסמים מבניים בגישה לאשראי. כפי שניתן היה לראות לאורך הניתוח המפורט, הצלחה במסלול זה דורשת הכנה קפדנית, הבנה של התהליך הבירוקרטי, ובחירה נכונה של הגוף המלווה והתוכנית הספציפית.

המלצות אסטרטגיות מהמומחים של Zix:

1

התייחסות לתהליך כאל פרויקט עסקי

השקיעו זמן בבניית תוכנית עסקית איכותית וריאלית – זהו המסמך החשוב ביותר בתיק. תוכנית עסקית טובה לא רק מגבירה את סיכויי האישור, אלא גם עוזרת לכם להבין טוב יותר את העסק שלכם ואת הדרך לצמיחה.
2

חפשו ייעוץ מקצועי

עלות הייעוץ תחזיר את עצמה פי כמה בתנאים טובים יותר או בסיכויי הצלחה מוגברים. על פי נתוני Zix, בקשות שהוגשו בליווי יועץ פיננסי מוסמך התקבלו בשיעור הגבוה ב-40% מבקשות שהוגשו באופן עצמאי.
3

בדקו היטב את התאמתכם לתוכנית הספציפית

אל תסתפקו בבדיקה כללית של זכאות. בדקו האם אתם עומדים בכל הקריטריונים הספציפיים של התוכנית שאתם בוחרים, כולל מגבלות גיאוגרפיות, ענפיות, ומטרות המימון המותרות.
4

תכננו מראש את לוח הזמנים

תהליך האישור אורך בממוצע 6-8 שבועות. תכננו את צרכי המימון שלכם בהתאם, ואל תחכו לרגע האחרון. מומלץ להתחיל את התהליך לפחות 3 חודשים לפני המועד בו אתם זקוקים לכספים.
5

היו ריאליים ביכולות ההחזר

אל תיקחו הלוואה גדולה מדי רק כי היא זמינה. חשבו בקפידה מה הסכום שאתם באמת צריכים ומה אתם יכולים להחזיר בנוחות. הלוואה גדולה מדי עלולה להפוך מפתרון לבעיה.

מחשבות אחרונות

מנגנון ערבות המדינה מייצג את אחד ההישגים המשמעותיים של המדיניות הכלכלית הישראלית בשני הדורות האחרונים. הוא מצליח לעשות מה שנראה בלתי אפשרי: לתקן כשל שוק מבלי לדכא את היזמות הפרטית, לתמוך בעסקים קטנים מבלי ליצור תלות, וליצור צמיחה מכלילה מבלי לסכן את יציבות התקציב. לסיכום, זכרו שמדובר בחוזה ארוך טווח. הקפידו על דיווח סדיר, נהלו את הכספים שהתקבלו בהתאם למטרה שאושרה, והשתמשו בהזדמנות שניתנה לכם לא רק לשרוד, אלא לבנות עסק בריא, יציב ועצמאי פיננסית לעתיד. מנגנון ערבות המדינה, כשמשתמשים בו בחוכמה, הוא יותר מסתם הלוואה – הוא שותף אסטרטגי לצמיחה.
תמונה של איליה זומר

איליה זומר

אנליסט פיננסי ובוגר תואר ראשון בבנקאות ושוק ההון מהמכללה האקדמית נתניה. בעל ניסיון מבנק לאומי, מיטב ד"ש והפניקס בית השקעות, כותב על פיננסים אישיים, שוק ההון וניתוח נתונים בגובה העיניים.

 
שיתוף המאמר:

מאמרים נוספים

Yoni Lavon profile picture
Yoni Lavon
11:55 20 Jan 26
אחרי טיפול אצל זיקס, השיקום הכלכלי הרגיש פתאום בהישג יד. צוות מקצועי ומכיל שליווה לאורך כל הדרך. מומלץ בחום.
Ori Shimon profile picture
Ori Shimon
14:25 08 Dec 25
מומלץ מאוד
Mosha Amar profile picture
Mosha Amar
06:51 20 Apr 25
שירות מעולה וצוות מדהים!
עזרו לאישתי ולי לקבל הלוואה בצורה הכי מהירה וטובה.